שו"ת הרשב"א חלק ז תנ״ג

מלך או שלטון ובעל מכס ששגר לקהל להחרים בשביל צרכיו וחפציו ואי אפשר שלא להחרים משום אונסיה. אותו חרם שהוא מחרים אינו כלום ואין לחוש לו אבל שבועה שמשביע מלך או שלטון או בעל מכס אסור להשבע לו: